מתי מותר להתחתן בשנת 2017?

לפניכם רשימת תאריכים שתסייע לכם בקביעת תאריך לחתונתכם. הרשימה כוללת שלוש קטגוריות: תאריכים “מומלצים מאוד” – ימים מיוחדים במסורת היהודית המכונים גם “ימי סגולה”; תאריכים לא מומלצים – ימים בהם לא כדאי לערוך חתונה מסיבות מעשיות ואחרות; ותאריכים אסורים בעריכת חתונות – כגון ימי אבל לאומיים.

נהוג כי החתן והכלה צמים ביום חתונתם. כללנו בסוף המאמר רשימת ימים בהם החתן והכלה פטורים מלצום.

שתי הערות כלליות:

  1. מלבד הרשימה המופיעה במאמר זה, ישנם גורמים נוספים בהם יש להתחשב בקביעת תאריך החתונה. אחד מהם הוא תאריך המחזור החודשי של הכלה בהתאם לדיני טהרת המשפחה. התייעצות עם מדריכת כלה מוסמכת (הייעוץ ניתן תוך שמירה מקסימלית על פרטיות השואלת) תאפשר לכם לקבוע מועד מתאים לעריכת החתונה.
  2. תוכלו להשתמש במחשבון  התארכים של בית חבד, כדי לגלות את התאריך העברי של היום המבוקש.

מאוד מומלץ

יום שלישי: היום השלישי לבריאת העולם היה היום היחיד בו אלוקים התבטא פעמיים על הבריאה ואמר “כי טוב”. חכמינו זכרונם לברכה פירשו כי יום זה הוא “טוב לשמים וטוב לבריות”.

ראש חודש: תחילת החודש העברי היא הזדמנות מצויינת לזוג הצעיר לפתוח חיים חדשים.

יום ט”ו לחודש: עם ישראל נמשל לירח, ולפיכך יום ט”ו בחודש העברי, כאשר הירח במילואו, הוא יום טוב לנישואי זוג יהודי.

י”א בתשרי: לפי המסורת החסידית יום י”א בתשרי מכונה “בשם השם”.

י”א – י”ג בתשרי: לפי הקבלה, ארבעת הימים שבין יום כיפור וחג הסוכות הם ימים מיוחדים ומקבילים לארבעת האותיות של שם הוי’ (אין לערוך חתונה ביום י”ד בתשרי).

חודש כסלו: בשל חג החנוכה החל בו, חודש זה הוא זמן מיוחד לעריכת שמחת חתונה.

ימי החנוכה: חג האורות הוא הזדמנות מצויינת לפתוח חיים חדשים של אור ושמחה. אם הינכם מתכננים חתונה בימי החנוכה, אל תשכחו להציג חנוכיה באולם השמחות וכן להגיש לאורחים מאכלי חנוכה כסופגניות או לביבות1.

ט”ו בשבט: “כי האדם עץ השדה”, וט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות הוא הזדמנות מצויינת לאדם לפתוח שנה חדשה וחיים חדשים.

חודש אדר: על חודש אדר נאמר “משנכנס אדר מרבין בשמחה” בשל חג הפורים החל בו. חכמינו זכרונם לברכה מציינים כי חודש זה הוא “בר מזל” עבור עם ישראל.

פורים קטן: בשנה מעוברת, הימים י”ד וט”ו באדר ראשון מכונים “פורים קטן” ו”שושן פורים קטן” ונהוג להוסיף בהם בשמחה.

שושן פורים: היום לאחר חג הפורים נחשב אף הוא יום חגיגי.

ט”ו באב: במסורת היהודית ליום ט”ו באב קשר הדוק עם מציאת זיווג ונישואין.

חודש אלול: לפי הקבלה, בחודש אלול מתגלים רחמיו של האלוקים והוא “יוצא אל השדה” ומעניק לכל אחד את מבוקשו. ללא ספק זו הזדמנות מצויינת לערוך חתונה ולהתברך בשפע ברכות.

לא מומלץ

ימי שישי ומוצאי שבת: בשל קדושת השבת הנכנסת עם שקיעת החמה, לא מומלץ לערוך חתונות ביום שישי. בימים עברו נהגו לערוך חתונות בימי שישי, כאשר החופה היתה נערכת לפני שקיעת החמה וסעודת הנישואין היתה סעודת שבת משותפת של כל המשפחה. כיום, בשל הסידורים הלוגיסטיים הרבים (וידאו, תמונות, מוזיקה ועוד) כמעט ובלתי אפשרי לערוך חתונה ביום שישי ולשמור על קדושת השבת. בשל סיבות אלו יש להימנע גם מעריכת חתונה במוצאי שבת.

עשרת ימי תשובה (הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים): נהוג להימנע מעריכת שמחות בימים אלה המוקדשים לתשובה וחשבון נפש.

ערב וחג פורים: הצום בערב החג2, קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודה משפחתית מקשים עד מאוד על עריכת חתונה בערב ובחג פורים.

אסור

ערבי חג: אסור לערוך חתונה בערבי חג החלים בתאריכים הבאים: ט’ תשרי (ערב יום כיפור), י”ד תשרי (ערב סוכות), י”ד ניסן (ערב פסח), ה’ סיון (ערב שבועות) וכ”ט אלול (ערב ראש השנה).

חגים: בחגים התנכיי”ם הבאים אסור לערוך חתונות: ראש השנה (א-ב תשרי); יום כיפור (י’ תשרי); חג סוכות (ט”ו תשרי בארץ, ט”ו-ט”ז תשרי בחו”ל); שמיני עצרת ושמחת תורה (כ”ב תשרי בארץ, כ”ב-כ”ג תשרי בחו”ל); יום טוב ראשון של פסח (ט”ו ניסן בארץ, ט”ו-ט”ז ניסן בחו”ל); שביעי ואחרון של פסח (כ”א ניסן בארץ, כ”א-כ”ב ניסן בחו”ל) וחג השבועות (ו’ סיון בארץ, ו-ז סיון בחו”ל).

חול המועד: “אין מערבין שמחה בשמחה” ולפיכך אין לערב את שמחת הנישואין הפרטית בשמחת החג. בהתאם לכך אין לערוך חגיגות נישואין בימי חול המועד: חול המועד סוכות (ט”ז-כ”א תשרי בארץ, י”ז-כ”א תשרי בחו”ל), וחול המועד פסח (ט”ז-כ ניסן בארץ, י”ז-כ ניסן בחו”ל).

ימי צום: בימי הצום הבאים מותר לערוך חתונה רק לאחר צאת הכוכבים: צום גדליה (ג’ בתשרי3), וצום עשרה בטבת (י’ טבת).

בימי הצום הבאים מותר לערוך חתונה לאחר צאת הכוכבים, אך לא מומלץ מסיבות מעשיות: תענית אסתר (י”ג אדר4), ויום כיפור (י’ תשרי).

בימי הצום הבאים אין לערוך חתונות כלל: י”ז בתמוז, ט’ באב5.

שלושת השבועות ותשעת הימים: שלושת השבועות הם 21 יום מיום י”ז בתמוז (שבו נפרצו חומות ירושלים) עד לט’ באב (בו נחרב בית המקדש); תשעת הימים הם מר”ח (א’) באב עד לתשעה בו. ימים אלו הם ימי אבל לאומיים על חורבן ירושלים ובית המקדש, ולפיכך אין לערוך בהם חתונות.

(למנהג ספרד ניתן לערוך נישואין בין י”ז בתמוז ועד לא’ באב).

ספירת העומר: לזכר המוות הטראגי של תלמידי רבי עקיבא שמתו בתקופה זו, אנו נוהגים מנהגי אבילות. למנהג חב”ד נהוג שלא לערוך חתונות בכל ימי ספירת העומר (בין פסח לשבועות) מלבד ל”ג בעומר. צרו קשר עם הרב המקומי בעירכם כדי לברר את מנהג עדתכם.

ימים בהם לא צמים

נהוג כי החתן והכלה צמים ביום חתונתם. עם זאת, אם החתונה חלה באחד מהתאריכים הבאים, החתן והכלה פטורים מלצום:

שבת: אם החתונה חלה במוצאי שבת (ראו לעיל במדור “לא מומלץ”) החתן והכלה לא צמים ביום החתונה.

ראש חודש: (הפוסקים נחלקו האם יש לצום בחתונה הנערכת בראש חודש ניסן).

י”א בתשרי: כשהחתונה נערכת יום לאחר צום יום הכיפורים בו החתן והכלה התענו בתשובה על חטאיהם, הם פטורים מן הצום.

אסרו חג (יום לאחר החג): כ”ג תשרי בארץ, כ”ד תשרי בחו”ל; כ”ב ניסן בארץ, כ”ג ניסן בחו”ל; ז’ סיון בארץ, ח’ סיון בחו”ל.

חנוכה: כ”ה בכסלו עד לב’ בטבת (בשנים מסויימות ג’ בטבת).

ט”ו בשבט.

פורים ושושן פורים קטן: י”ד-ט”ו אדר ראשון.

פורים ושושן פורים: י”ד-ט”ו אדר (ראה לעיל במדור “לא מומלץ”).

ט”ו באב.